יפעת מורדכי

בת 24, שקלה 109 ק"ג וכיום 9 חודשים אחרי הניתוח שוקלת 69.6 ק"ג          

מה גרם לי לבחור בניתוח?

הבנתי שאם אני לא אעשה את הניתוח אני רק אשמין ואני אגיע גם ל-120 קילו.

איך נראים החיים שלי היום?

אני מקבלת מחמאות, עושה ספורט (לא חשבתי שכך אתמיד אבל כיף לי), נכנסת וקונה בחנויות בגדים של רזות, ואם אני רוצה לאכול משהו מתוק או חטיף אז זה בהחלט אפשרי ואני לא צריכה להעניש את עצמי.

מה ההישג הכי גדול שלי?

ההישג הכי גדול זה ההתמדה - לא האמנתי שאני אתמיד ככה ואכנס לתהליך הזה. וכמובן גם כיף לראות במשקל מספר שהרבה שנים לא ראיתי ולא חלמתי שאגיע אליו.

מה הדבר הכי חשוב שלמדתי בקבוצה?

למדתי שלכל אחד יש עליות וירידות, ולמדתי להקפיד ולאכול כל 3 שעות לפי הכללים.

מה הדבר הכי חשוב שלמדתי מאביגיל?

למדתי לא לוותר - אם אני רוצה משהו אני אשיג אותו בסוף.

מה היו החששות שלי לפני הניתוח והאם הם התממשו?

חששתי רק מהכאב שאחרי, אבל זה לא היה כזה נורא. נותחתי על ידי ד"ר ירון מינץ שהוא בנאדם מקסים ומנתח מעולה.

מה העצה הכי חשובה שלי למועמד לניתוח?

לעבוד לפי הכללים ולהגיע לניתוח בלב שלם ,כי אם לא אז זה לא שווה.

מילה לסיכום:

אני שמחה שעברתי את הניתוח כי אם לא הייתי עוברת אותו, אני לא יודעת באיזה מצב הייתי היום. המזל  הגדול שלי הוא שפגשתי את אביגיל באסותא, כי קבוצת תמיכה מאוד חשובה לתהליך של המשורוול, כשאפשר לראות באיזה מצב האנשים האחרים ואיך הם מתמודדים עם הקשיים וההצלחות.