חיה משעני
בת 52, שקלה 114 ק"ג וכיום 9 חודשים לאחר הניתוח שוקלת 88.5 ק"ג
מה גרם לי לבחור בניתוח?
עודף המשקל, כבדות בתנועה, כבדות בשינה ובכלל מראה אסתטי יותר.
איך נראים החיים שלי היום?
נפלאים – יש תחושת קלילות ותחושה פיזית טובה הרבה יותר מקודם.
מה ההישג הכי גדול שלי?
הפעילות הספורטיבית - לא חלמתי כלל שאוכל לבצע.
מה הדבר הכי חשוב שלמדתי בקבוצה?
לשמור על הדרך שאני עושה, לזכור שהמצב יכול להשתנות ולא לחיות בסוג של אופוריה שאם נותחתי אני כל יכולה.
מה הדבר הכי חשוב שלמדתי מאביגיל?
לקבל את הדרך שאני עושה באהבה ולהפנים שכל גוף מתקדם בקצב שלו והכי חשוב זה לשמור על הדרך ואורח החיים הבריא.
מה היו החששות שלי לפני הניתוח והאם הם התממשו?
החשש שלי לפני הניתוח היה מה יקרה אם אני לא אשמור על תזונה ופעילות ספורט אחרי הניתוח? הבנתי שהדרך לעלות מאוד קצרה וכל ההקרבה שלי יורדת לטמיון.
מה העצה הכי חשובה שלי למועמד לניתוח?
להקשיב היטב להוראות ולבצע אותן אחת אחת.
מילה לסיכום:
להתמיד במפגשי קבוצות כדי לא ליפול לאותה אופוריה של הירידה במשקל. גם אם זה אחת לחודש חשוב להגיע למפגש קבוצתי כדי לקבל תמיכה, לקבל פרופורציה למצב שאני נמצא בו.
תודה ענקית לך אביגיל יקרה על הדרך שאת בעצמך עושה ועל הדרך שאת מנחה את הקבוצה, ותודה לד"ר ירון מינץ - אישיות כובשת, אדם נפלא ואכפתי, אפשר להגדיר אותו במילה אחת "נשמה גדולה". אין דברים כאלה, מנתח שמבקר את המנותח מדי יום מתעניין בשלומו ומעודד אותו בהמון אהבה. מבחינתו כל ניתוח הוא האחד והיחיד וכל מנותח הוא האדם היחיד שנותח ולא מתוך סדרה של מנותחים, זאת אנושיות שאין כדוגמתה. מאחלת לעוד הרבה מנותחים לעבור תחת ידיו המיומנות של ד"ר ירון מינץ.
